מאמרים

כל השלבים להוצאת רישיון טיס פרטי

התדריך – לפני המראה ולקראת נחיתה. למה מתדרכים? איך מתדרכים נכון ובתמציתיות

איך מתכוננים נכון למבחן מעשי בטיסה

הגדר מכשירים – השלב הבא אחרי רישיון פרטי. מה לומדים שם והאם זה שווה את ההוצאה?

ברוך הבא לעולם התעופה, זה עולם מגוון הפותח דלתות ומאפשר התקדמות ואף קריירה. מה שהיה נראה פעם מחוזם של טייסי חיל האוויר השתנה בשנים האחרונות ולאט לאט אנו רואים גיוס של טייסים שלמדו באזרחות. הסיבות לכך יפורטו במאמר אחר.

בכל מקרה החלטתם ללמוד לרשיון טיס פרטי, אם כצעד ראשון לקריירה כטייסים ואם במסגרת פרטית. ישנם מספר שלבים שעליכם לעבור.

חלק ראשון – מנהלות

שלב א – הרשמה לבית הספר לטיסה

מתוך מגוון בתי הספר בשדה התעופה הרצליה או בחיפה תבחרו בבית ספר אחד. בית הספר יספק את השכרת המטוס ואת תכנית ההדרכה. התכנית כמעט זהה בכל בתי הספר ומאושרת ע"י רת"א (רשות התעופה האזרחית). בית הספר יקצה לכם מדריך אישי או שתבחרו מדריך בעצמכם מתוך רשימת המדריכים שעובדים עם בית הספר. לרוב המדריכים עובדים במספר בתי ספר ולכן האפשרויות רבות.
בית הספר לטיסה יסייע לכם במילוי הטפסים ויכווין אתכם כיצד לפנות לרשות התעופה לקראת השלב השני.

שלב ב – הוצאת רישיון מתלמד ותעודה רפואית

הרישיון מעיד על כך שאין לכם רקע פלילי ואתם בעלי בריאות תקינה. מעבר לבירוקרטיה הכרוכה בכך, יש בכך יתרון גדול לדעת כבר בתחילת הדרך שלא תיתקלו במכשולים בירוקרטיים בסוף התהליך שימנעו מכם לקבל את רישיון הטיס. את רישיון המתלמד מוציאים ברשות התעופה האזרחית לאחר מילוי טפסים.
התעודה הרפואית תעיד על כך שמבחינה בריאותית אין מניעה שתהיו טייסים. לצורך כך יש למלא טפסים, לשלם אגרה ולקבוע תור לרופא תעופתי.

שלב ג – טיסת היכרות

זו טיסה שתיחשב לכם כשיעור הראשון בלימוד הטיסה, בה תכירו את המרחב האווירי ואת מכשירי המטוס. הטיסה תתחיל בהיכרות עם המדריך האישי שלכם, תדריך קרקעי לקראת הטיסה והסבר על מבנה המטוס ומכשיריו. לאחר ההסבר הקרקעי תתארגנו לטיסה ותעלו לאוויר. תיכנסו לאחד מאזורי האימון ותוכלו להרגיש את השפעת הגאי המטוס, תראו איך הדברים נראים מלמעלה ותרגישו את תחושת הטיסה. לאחר כחצי שעת טיסה תנחתו בשדה התעופה הרצליה ותתחקרו את הטיסה עם המדריך. זו היתה טעימה קטנה מהצפוי לכם במהלך הקורס, ואין ספק שטעימה זו משאירה תאבון להמשך.

שלב ד – הרשמה ללימודי תיאוריה

כל חניך טיס נדרש לעבור 7 מבחני תיאוריה בנושאים שונים הקשורים באופן ישיר לטיסה. המבחנים נערכים ברובם במשרדי רת"א ואת חומר הלימוד ניתן לרכוש מבתי הספר השונים.

להרשמה למבחנים התיאורטיים יש תחילה למלא טפסים מול רשות התעופה, לשלם אגרה, ולאחר מכן לקבוע מועד למבחן. הביקוש גדול והמקום קטן ולכן קיים קושי לקבוע מבחנים בטווח זמן קצר. מומלץ לקבוע את המועדים מראש ולסיים עם כל המבחנים כמה שיותר מהר כיוון שחניך נדרש לסיים עם כל המבחנים כתנאי ליציאה לטיסת ניווט סולו (בערך שיעור 30). חומר הלימוד אינו דורש ידע מוקדם או בגרות, אך יהיה בהחלט קל יותר להבנה לאנשים עם רקע או בעלי הבנה ריאלית. מבחן מעט שונה הוא מבחן ה RT (רדיו טלפון) בו החניך ייבחן בהכרת נהלי הדיבור בקשר באנגלית ויקבל בסופו רישיון רדיו טלפון. לרישיון זה אין תוקף מוגבל.

קיימים בתי ספר המלמדים את החומר בצורה פרונטלית, וכאלה באונליין בלימוד עצמי. עבור כל חניך מתאימה שיטה אחרת וכל אחד יבחר כיצד ללמוד. לבסוף אצל כולם בגמר הלימוד של כל נושא קיימים סט של מבחנים (פיינלים) המדמים בצורה דיי טובה את המבחנים ברת"א ומכינים את החניך למעבר המבחן בציון גבוה. אין משמעות לציון המעבר, אלא חשוב לעבור כאשר ציון המעבר הוא לרוב 70.

את המבחנים עושים במקביל ללימוד המעשי, אך מומלץ לסיימם בהקדם כדי לפנות זמן ללימוד המעשי. שימו לב שלכל מבחן יש תוקף של שנה וחצי (או שנתיים), ומי שלא קיבל את הרישיון בזמן זה יצטרך להיבחן בשנית ולחדש את התוקף.

חלק שני – מעשי

שלב א – אזורי אימון

כל שלב בלימוד הטיסה הוא בסיס לשלב הבא אחריו. שלב אזורי האימון הוא הבסיס לשלב ההקפות. השלב הנוכחי מתחיל באזורי האימון של הרצליה. החניך מתחיל בתרגילים בסיסיים של היכרות עם הסביבה האווירית, השפעת ההגאים וכיצד מפעילים אותם נכון, לימוד מצבי הטיסה ופניות. לאחר מכן יתחיל החניך באימוני חירומים כדי שיהיה מוכן לכל תקלה שלא תקרה.

שלב ב – הקפות

הקפה הינה אזור התמרון של שדה התעופה. המטרה בלימוד זה הוא תרגול המראות ונחיתות כאשר בסוף התרגול החניך מבצע המראות ונחיתות ברמה טובה. כאשר החניך בשל לכך הוא ייצא לטיסת סולו ראשונה שהיא טיסה ללא מדריך. לקראת טיסת הסולו הראשונה החניך יבצע צ'ק סולו עם המדריך הראשי של בית הספר ואם הוא יעבור, בטיסה הבאה לאחר מספר הקפות, המדריך פשוט יעצור את המטוס ליד מגדל הפיקוח ויעלה למגדל – החניך ימשיך לטיסת הסולו ויבצע הקפה אחת מלאה בעצמו. זהו רגע מרגש ביותר עבור החניך כאשר עם נחיתתו ימתינו לו המדריך וצוות בית הספר לצורך שטיפה ובעיטה מסורתית בישבן.

מאותה טיסה החניך ימשיך בביצוע תרגולי הקפות עוד מספר שעות סולו וכשיהיה מוכן יעבור לשלב הבא.

שלב ג – לימוד מכשירים

החניך יתנסה ב 3 שעות של טיסת מכשירים בה הוא מדמה מצב של כניסה לא רצונית לענן והדרכים להתמודדות עם זה.

שלב ד – ניווט

אין ספק שזהו השלב המהנה ביותר בקורס הטיס. החניך ילמד את יסודות הניווט ויכיר את הארץ מלמעלה. הוא ינחת בשדות תעופה שונים וילמד איך מזדהים באוויר. כשיהיה מוכן יבצע מספר טיסות ניווט סולו. בשלב זה החניך כבר דיי עצמאי בשטח ובטחונו עולה. הוא יודע כיצד טסים לשדות אחרים לבדו וכל שנותר כעת הוא חידוד התרגילים והחירומים לקראת ההכנה הסופית למבחן המעשי.

שלב ה – טיסות לילה

החניך יתנסה בטיסות לילה במשך 3 שעות בהן הוא מתאמן בחוויה יוצאת הדופן של טיסה בלילה – בהקפות וכן באזורי האימון.

שלב ו – הכנה למבחן המעשי

זהו, עברנו על כל השלבים וכעת נותר לחדד את התרגילים שנשכחו מתחילת הקורס. לאחר מספר שיעורים בהם ייצא החניך לאיזורי האימון עם המדריך וכן לבדו, יתרגל הקפות ויהיה עצמאי לחלוטין כאשר המדריך צופה בו גאה מהקרקע – ייגש החניך למבחן המעשי

המבחן המעשי

המבחן יתבצע ע"י בוחן רת"א ויתחיל בשאלות תיאורטיות על הקרקע, לאחר מכן ביצוע של שתי טיסות – הראשונה תכלול הקפות ואזורים בהן ידגים החניך רמה מספקת של התרגילים ושל נחיתות בהקפות. הבוחן לא ימציא תרגילים שונים מאלה שנלמדו בקורס. על ההכנה המומלצת לקראת המבחן המעשי יהיה מאמר נפרד.

אם החניך עבר את היום הראשון, הוא יתאם עם הבוחן מבחן נוסף לטיסת ניווט. המבחן יתבצע לאחד משדות התעופה שיבחר הבוחן והחניך ידגים את כל שלבי הניווט והכניסה לאזור שדה התעופה וחזרה לשדה הבית. בדרך חזרה החניך ידגים נחיתה ובכך יסתיים המבחן. מייד עם סיום המבחן יתחקר הבוחן את החניך ויודיע לו אם עבר את המבחן או לא.

זהו – הרישיון בידך! כעת כל שנותר הוא להתחיל לטוס ולצבור שעות. חשוב לא להזניח את הטיסות מייד לאחר הקורס אלא להמשיך ולטוס ולחזק את הניסיון והביטחון.

בהצלחה!

צוות GO-FLY

יש שיאמרו "למה לתדרך?" אנחנו במטוס המוגדר לטייס אחד ואין צורך להסביר לאף אחד מה התכניות שלנו. אז למה בעצם אנחנו מתדרכים?

1.    ראשית אנחנו לא לומדים להיות טייסים של מטוסים קלים לאורך כל חיינו, אנחנו מקווים להטיס בעתיד מטוסים של שני אנשי צוות.

2.    התדרוך נועד לעשות לנו סדר בפעולות ולהכין אותנו מנטאלית לכל מקרה שאליו אנחנו מוכשרים. הפרקטיקה אומרת שאם אנחנו מדברים על תרחיש מסויים ומסבירים לעצמנו מה נעשה באותו תרחיש אם יקרה – אזי רמת ההפתעה תרד – הביצוע יהיה טוב יותר.

3.    לסגור חורים ולמנוע טעויות – זמן התדריך הוא זמן שמוקדש לחשיבה על ההנחיות שקיבלנו, האם אנחנו יודעים מה הפעולות שלנו לקראת המראה?
אם נעבוד בצורה שבלונית ומסודרת נוכל למנוע מצבים בהם שכחנו להתארגן למשהו. לדוגמה – בשדות גדולים כמו בנתב"ג יש לעיתים להחליף את תדר הקשר מייד לאחר ההמראה.
אם לא תדרכנו את זה, התדר לא יהיה ב
stand by ואנחנו נאלץ להתחיל לכוון תדרים בזמן שאנחנו עסוקים בטיפוס לאחר המראה.

מתי צריך לתדרך –

בתעופה הקלה,בטיסת VMC הציפייה מהחניך שיתדרך לפני המראה ובכך יסתפק הבוחן. תדרוך לפני כניסה לשדה אחר בהחלט
ירשים את הבוחן וייתן לנו נקודות זכות. זוהי אינה פעולה קשה ובכמה דקלומים פשוטים הרשמנו את הבוחן ולעיתים זה מה שיכריע לטובתנו גם אם הנחיתה לא היתה כל כך טובה.

בתעופה המסחרית התדרוך מתבצע עוד ב gate בזמן ההכנות לטיסה, לאחר קבלת הקלירנס (נתיב היציאה המאושר לטיסה), אחרי שהתקבלו טפסי השקילה של המטוס ולמעשה ברגע שהכל מוכן. את התדריך מבצע הטייס שיטיס את המטוס בהמראה.

מה כולל התדריך –

בתעופה הכללית לקראת ההמראה אנחנו מחלקים את התדריך ל 3:

1.    פעולות רגילות – לאן טסים לפי המרשה שקיבלנו

2.    פעולות חירום בכלל וכשל מנוע בפרט:

a.    על המסלול

b.    מייד לאחר המראה

c.     בצלע עם הרוח

3.    התייחסות למזג האוויר, רוח בפרט

לדוגמה תדריך להמראה בהרצליה:

מסלול 29 בצרה 800 פנייה ימנית, חירום על המסלול מצערת ל idle ובלמים, תערובת, מצתים, דיווח, מסטר, לאחר המראה יש לנו שדות נחיתה מצפון בפנייה ימנית, מעם הרוח יש שדות מצפון ואם אפשר נחזור ל 29. הרוח משמאל 10 ולכן נהיה עם סטיק שמאלה.

בתעופה המסחרית התדריך יכלול את המטוס (סוג המטוס והאם ישנם מכשירים שאינם פועלים, או חריגות כלשהן), מזג האוויר, נוטאמים, נתיב היציאה ותדרוך מקיף על הדפיות – מרגע הדחיפה לאחור עד לעזיבה כולל כל נתיב ההסעה. חירומים בכלל – מה עושים עד מהירות 80 ומעליה עד מהירות V1, מה הפעולות המיידיות לכשל במנוע או נזק חמור. לבסוף אלמנט מעניין שנקרא TEM  והמשמעות שלו היא Threat and Error Management, התחום ה"רך" של התדריך. לדוגמה – היום אני קצת עייף וכו', כלומר חולשות שעלולות להוריד את הביצועים שלי.

תדריך לקראת נחיתה –

בתעופה כללית כאמור אין צורך בתדרוך זה אך הוא בהחלט כדאי וחיוני.

לפני ההגעה לשדה היעד עלינו ראשית להכין את הניירת של השדה אם אנחנו לא מכירים אותו בעל פה. בכל מקרה חשוב שהניירת תהיה ב"שלוף". נקשיב במעוד מועד לתדר ה ATIS ונבין את מזג האוויר הצפוי והמסלול בשימוש, והאם יש עוד עניינים לא צפויים. לאחר שלב ה"איסוף" נתדרך כרונולוגית את התהליך, לדוגמה תדריך כניסה לחיפה:

ה ATIS דיווח על מסלול 34, רוח דרום מערבית ערה. נגיע ממחלף דרום בגובה 1500 ונעבור לחיפה תדר 133.0 (מוכן ב stand by), ינחו אותנו לגלים ובשלב מסויים להנמיך להקפה. גובה ההקפה 1000 בשונה מהרצליה. למסלול 34 זה אומר להכנס מצפון לשדה מעל המיכלים. הרוח דרום מערבית ערה ולכן נצפה לחתחותים (אולי כדאי שנקשור את הציוד?). זו פעם ראשונה שלי בחיפה (TEM).

בתעופה המסחרית העקרון דומה מאוד – כ 160 מייל לפני נקודת ההנמכה מנסים לשמוע (או להוריד) ATIS ולאחריו מכינים את המטוס לנתונים ששמענו (מצב המדפים, מצב ה auto brakes, תדרים ו course), מתדרכים כמו בהמראה את המטוס וה NOTAMS, מזג האוויר ואת התהליך, כמו כן מכינים בצד את תדרי ההסעה ומדברים על הפינוי וה gate הצפוי לנו ונתיב ההסעה הצפוי כולל hot spots.

נקודות נוספות חשובות:

1.    התדריך צריך להיות קצר וממצה, תדריכים ארוכים מאבדים מיעילותם ומאבדים את הקשב של איש הצוות השני.

2.    התדריך צריך להתייחס לכל הפרטים שעלולים להפתיע אותנו

3.    כדאי ללמוד משיתופים של טייסים אחרים על כניסות ויציאות משדות מסויימים (יש אפליקציות שיתוף לכך)

4.    לזכור שמה שמדברים עליו כבר לא יכול להפתיע אותנו!

בהצלחה!

 

צוות GO-FLY

ברור לכל חניך וטייס שהלמידה העיקרית והביטחון בטיסה יגיעו דווקא לאחר הקורס הפרטי, כאשר נשכור מטוס בעצמנו וניקח את החברים או את המשפחה. כדי להגיע לשם יש אבן דרך שעלינו במוקדם ובמאוחר לעבור – מבחן מעשי מול בוחן רת"א. זה אולי המבחן הראשון אבל בטח לא האחרון. טייסים נבחנים בחינות תקופתיות לצורך שמירה על כשירות ולכן כדאי לפתח הרגלים שיעזרו לכם במהלך הקריירה. הכנה מוקדמת – מנטאלית ומעשית יכולות לסייע הן באיכות למידה יותר טובה וממוקדת והן בהורדת רמת הלחץ והחרדה, שכן ידוע שחרדה עולה יחד עם חוסר הוודאות. הטיפים שאתן כאן טובים לכל מבחן מעשי בטיסה – פרטי, מכשירים, מסחרי וכו'. אני מתייחס כאן בעיקר למבחן מול בוחני רת"א אך גם לנבחנים בחו"ל זה לא יזיק.

ההרשמה למבחן –
לאחר שסיימתם את הסילבוס והמדריך מרגיש שאתם מוכנים למבחן יהיה עליכם לגשת לרת"א ולתאם מבחן מעשי. משלמים את האגרה באותה דרך ששילמנו את האגרות למבחני התיאוריה בקישור הזה:

https://www.gov.il/he/service/caai-fee

בוחרים את האגרה הרצוייה, מקבלים במייל את האסמכתאות ומשלמים. בית הספר ישלח עבורכם את הניירת, כולל צילום שלושה דפים אחרונים של הלוגבוק ולאחר מספר ימים תקבלו במייל הפנייה למבחן עם שם הבוחן. להפנייה זו תוקף ולכן יש לבצע את המבחן לפני שהוא פג.

מיהו הבוחן שלי?

אחרי שקיבלתם את שם הבוחן חשוב לבצע מודיעין על הבוחן – נסו לאתר טייסים שנבחנו אצלו בעבר, מדריכים שמכירים אותו או מידע שאנשים כתבו עליו. יש חניכים שביצעו עבודות גמר על בוחנים מסויימים. נסו לשים יד על חניך כזה, קבעו איתו פגישה והכינו שאלות מראש. מה הליך המבחן? איזה שאלות תיאורטיות הוא שואל? על מה הוא שם דגש? האם הוא מפתיע וכיצד? וכו'.

כל הבוחנים טובים ואם אתם יודעים לטוס תעברו את המבחן. אמירה זו לצערי רחוקה מהמציאות. הבוחנים הם בסך הכל בני אדם ובוחן א שונה מבוחן ב. בוחן אחד יכול לשדר רוגע ונעימות ובכך להוריד את סף החרדה ולשפר את ביצועי החניך, ובוחן אחר להיות קשוח ולהשפיע על הנבחן לרעה. כמו כן יש בוחנים שידרשו דגשים מסוג אחד על  תרגיל מסויים וכאלה שישימו דגש על דברים מעט שונים. לכל בוחן את "השטיקים" שלו, וכדאי להכיר ולדעת מה הבוחן שלנו רוצה לראות. לדוגמה, יש בוחנים שייתנו לכם את החופש לביצוע התרגילים מראש ויש כאלה שיפתיעו, יש כאלה שיש להם טריקים להסב את תשומת הלב של החניך לדברים אחרים ולבדוק את ערנותו ויש כאלה שהם ירצו ללמד אתכם דבר או שניים ואפילו להדגים. לכל אלה אפשר ורצוי להתכונן.

השיחה הטלפונית עם הבוחן

הרושם הראשוני בטלפון עם הבוחן גם הוא חשוב, הבוחן בשיחה יוצר "תמונה" של החניך לפני הגעתו למבחן. לדוגמה – חסר ביטחון, חוצפן וכו'. חשוב להיות מנומסים בשיחה, להציג את עצמכם בביטחון, להתכונן לשאלות ההיכרות שהבוחן עשוי לשאול ולהתגמש לכל מועד שהבוחן יבחר. היו חצופים ושאלו את הבוחן מה המשקל שלו, זה הכרחי לחשב משקל ואיזון. 

זמינות – לא תמיד הבוחנים זמינים, חלקם עובדים באיירליין ועלולים להיעדר זמן רב, על כן כדאי לשוחח עם הבוחן בהקדם ולא להתמהמה. יש באפשרותכם להחליף בוחן שמציג זמינות מאוד נמוכה (מומלץ בעיקר אם יש עליו דעות של בוחן קשוח).

לעיתים בוחנים יכינו אתכם למהלך המבחן בשיחה הטלפונית – מה הם מצפים לראות ועל איזה דברים להתמקד. קחו את הדברים ברצינות אך אין זה תחליף למודיעין מקדים כי הבוחן לא יחשוף את כל הקלפים בפניכם.

מה להביא למבחן

הניירת של רת"א נמצאת אצלכם. צריך להדפיס אותה ולהביא אותה למבחן, יחד עם זאת כדאי מאוד לעבור עליה ולראות על מה בעצם בוחנים אותנו.
יש להביא איתכם את כל התעודות שברשותכם, כולל רישיון מתלמד, תעודה רפואית, לוגבוק מלא וחתום. את כל הציוד הנדרש לטיסה – מפות, סרגלים, שעון, דפיות של שדה הבית, שדה היעד, שדות בדרך, תדפיס מזג אוויר, נוטאמים, בקבוק מים.
דאגו להזמין את המטוס לזמן רב יותר משיעור רגיל, וודאו עם המבצעים שאין עליו טיסה קודמת או שהיא מגיעה מספיק מוקדם והטייסים מעודכנים במבחן שלכם.

מבנה המבחן

לרוב המבחן מחולק ל 4 חלקים ומתפזר על שני מפגשים – מפגש ראשון הכולל שיחה ושאלות תיאורטיות, טיסה בהקפות, טיסה באיזורי האימון. מפגש שני הכולל טיסת ניווט. ביום טיסת הניווט תבצעו תדריך והבוחן ישאל שאלות הקשורות לניווט – מפה, מזג אוויר, נוטאמים, מידע על שדה היעד, מקרים ותגובות וכו'.

יום המבחן

הגיעו מוקדם לשדה, הכינו את המטוס – שמן, דלק, חלונות נקיים, בדיקה מדוקדקת. אתם לא רוצים ליפול על בורג משוחרר בקאולינג. מותר לצאת עם זה? קוראים למכונאי שיסגור! חברו אוזניות לכם, לבוחן, מלאו את הספר ובדקו שהתעודות בתוקף, בדקו שיש את כל הציוד, בד"ח, ספר מטוס, כוסית ניקוז, מדיד דלק. נקזו את הדלק ואל תשאירו כל מקום לספק. עשו את הדברים לפי ההנחיות בספר המטוס. מומלץ גם להכין את המגדל בטלפון מקדים ולבקש איזור אימונים המועדף עליכם, עדיפות בהקפה ומניעת הפתעות עד כמה
שניתן. הם תמיד שמחים לשתף פעולה וזה מאוד עוזר ומרגיע.

בשיחה עם הבוחן הראו לו שהכנתם את כל הנדרש לטיסה – משקל ואיזון (עם המשקל המעודכן שלו), תעודות המטוס וכל הציוד הרלוונטי לטיסה. המטוס צריך להיות מוכן ומתודלק וזמין לכם לכל זמן שיידרש.

השאלות התיאורטיות – קשורות באופן ישיר לסוג המבחן. עבור רשיון טיס פרטי ישאל הבוחן לרוב שאלות הקשורות לבטיחות וקבלת החלטות בטיסה. השאלות לרוב פשוטות ובאות לענות לבוחן האם האדם שמולו מסוגל להיות עצמאי מספיק לקחת את משפחתו או חבריו לטיסה במטוס בצורה בטוחה תוך מכלול השיקולים ובהם מזג אוויר, שדות נחיתה, היכרות עם מגבלות המטוס וחירומים. ברשיון מסחרי ישאל הבוחן שאלות יותר בכיוון של קבלת החלטות בטיסה.

עולים לטיסה

כאן חשוב לא לדלג על אף פרט בהכנות לטיסה, גם אם התרגלתם "לחפף" עם המדריך שלכם, זה המקום לעשות את הדברים לאט ומסודר. למרות שבדקתם אותו מוקדם יותר, הראו לבוחן כיצד אתם בודקים את המטוס כמו שכתוב בספר, כולל ניקוזים ובדיקת דלק. בשונה מטיסות קודמות – האחריות לתקינות המטוס היא עליכם. אם משהו לא נראה לכם – עדכנו את המבצעים ואם צריך שיקראו למכונאי.

נכנסים למטוס
ומתחילים, הבוחן מתנהג כעציץ ורובם לא שואלים שאלות ולא מפריעים. אתה הטייס המפקד, גם מבחינת החוק. אמרו כל דבר שאתם עושים, דברו לאט וברור, הקריאו כל שורה בבד"ח. הבוחן רואה הכל, הדרך שלי במצבים אלה היא פשוט לחשוב שהוא לא שם, זה
קשה כי לעיתים הוא רושם ולעיתים מסתכל עליכם, על הידיים והרגליים, להיכן אתם מסתכלים…

מה קורה אם עשיתי טעות?

הפסקה הבאה היא החשובה ביותר! אין מצב שלא תעשו טעויות, ואין מצב שאם תעשו טעות הבוחן לא יראה.
ולכן, אם עשיתם טעות כדאי לומר "עשיתי טעות, הייתי צריך לעשות
XYZ" הבוחנים מעריכים מאוד אמינות וכנות. אם הבוחן העיר לכם על טעות – חשוב לא להתווכח ולומר "הבנתי, קיבלתי, תודה" ולהמשיך כרגיל, להסתכל קדימה ולחשוב על המשך המבחן. כל עוד הבוחן לא אמר "נכשלת בוא נחזור – המבחן ממשיך" הבוחן מסתכל על התמונה הכללית ולא על טעות אחת או שתיים. הוא רוצה לראות טייס שמתנהל ומנהל את המטוס, רואה תמונה אווירית, שומר על בטיחות, מגדיל ראש מול הפקח, מקדים את המטוס ובטוח בעצמו. נבחן שיעשה זאת בסיכוי גבוה יעבור את המבחן, גם אם עשה טעות או שתיים, אלא אם הטעות היא קשה. מהי טעות קשה – לדוגמה, נחת ללא אישור, נכנס להקפה מכיוון לא נכון, חרג מגבולות אזור, ובקיצור – כל ארוע בטיחותי.

התרגילים באזור האימונים

כמעט כל הבוחנים יבקשו מכם לבצע את התרגילים הסטנדרטיים, בהם הזדקרות, הקטנת מהירות, נחיתת אונס ופניות. החשוב שבהם הוא נחיתת אונס. התרגילים לא יהיו מושלמים בוודאות. חשוב לדעת לתחקר את עצמנו ולאמר מה לא היה בסדר ואיך אני משפר את זה בנסיון הבא. אם התרגיל לא הלך – אפשר לבקש מהבוחן לבצע שוב. לא תמיד הוא יסכים, בדרך כלל בגלל חוסר בזמן.
חניך שהתנהל בטיסה אל האזורים באוויראות טובה, טס בטוח, תדרך בכניסה לאזור ומראה מודעות מצבית טובה במהלך הטיסה – לא צריך את התרגילים כדי לדעת שעבר.

הקפות – העיקרון דומה לטיסה באזורים. הבוחן לא צריך יותר מ 2-3 הקפות כדי להבין אם החניך ברמה או לא. הקפה ראשונה לרוב תהיה סטנדרטית לחימום הקנה, הבאות יהיו עם תרגילים שונים – ללא מדפים, קצרה, נ"א למסלול.

ניווט – ברישיון פרטי הבוחן יבקש לראות ביצוע נכון של צא כיוון, הזדהות מגדול לקטן והולכה, שימוש במפה, נק"ז, ובסוף לג הערכה של הרוח (כיוון ועצמה). בשלב מסויים תבצעו שינוי כיוון, אם בהכנה מראש ואם בהפתעה. כאן חשוב להשתמש בכלים שלמדתם, ציור על המפה, קביעת הכיוון והמרחק, קביעת הזמנים. אם הבוחן מציע לכם "לקחת" את המטוס – אל תהיו גיבורים – תנו לו. ראשית הם אוהבים להטיס, ושנית זה מראה על הנכונות שלכם לעבודה בצוות. ואם אפשר על הדרך להוריד קצת לחץ מהידיים למה לא? חשוב להכריז "אתה / אני לוקח".

הנחיתה בחזרה מהניווט – היא הקובעת את ההחלטה הסופית אם עברתם או לא. גם אם היה מבחן טוב, ועשיתם טעות קריטית בנחיתה האחרונה – אתם עלולים להיכשל. ולכן, להרגיע, אם משהו לא מסתדר – ללכת סביב זה תמיד טוב, עוד הקפה והבטחתם לעצמכם את הפלסטיק. הנחיתה האחרונה יכולה גם להיות בתרגול נ"א, או אובדן קשר – התכוננו להפתעות.

המבחן לא נגמר עד שהמטוס קשור בחנייה, זה אומר בד"ח לאחר נחיתה כשהמטוס עומד, הסעה במהירות נורמלית וכניסה בטוחה לחנייה, כיבוי ובד"ח. גם אם הסתחבקתם עם הבוחן בטיסה והכל עבר חלק, לא יהיה נעים ליפול על ברקס של הבוחן בהסעה. אתם ניגשים לבוחן ומתחקרים, אמרו את דעתכם, אמרו גם את הדברים הפחות טובים. עדיף שהבוחן ישמע זאת מפיכם כדי להראות שאתם מודעים לכך ויודעים לתחקר את עצמכם. אפשר ואפילו כדאי שגם המדריך האישי שלכם ינכח בארוע כדי לתת "קונטרה" במידה ומתפתח דיון. היו מנומסים ושאלו אם מבחינת הבוחן זה מקובל.

אז מה כדאי לקחת מכאן?
ככל שתתרגלו עם המדריך שלכם את התרחיש אמיתי ככל האפשר – זה יכין אתכם טוב יותר. מומלץ לקחת מדריך אחר לטיסה או 2 לפני המבחן. בטוח שיהיה לו איזה טיפ מנצח, מילה שתעזור ותיישר את הקצוות. תרגול עם אדם שאתם לא מכירים ידמה את המבחן טוב יותר. בערב שלפני עברו שוב על ספר המטוס, בעיקר על מגבלות וחירומים. הכירו את ה"שירים" בעל פה. הרצת התרחישים בראש – עצמו את העיניים ודמיינו איך אתם מבצעים את התרגילים. בחזרה עברו על הכל אבל התמקדו בדברים החשובים והעיקריים (אש
במנוע, נ"א, הזדקרויות וכו'), ואל תתנו לנושאים זניחים להוציא אתכם מריכוז. הכינו מראש את כל הציוד לטיסה – תעודות, מפות, עזרי ניווט, שעון, אוזניות, ניירת, מים וכו'.

כל האמור לעיל נכתב כתרומה לקהילה ולאחר ניסיון משמעותי במבחני טיסה. יחד עם זאת, מה שתיקחו מכאן על אחריותכם הבלעדית.

לשאלות נוספות ומאמרים, צרו קשר

בהצלחה

חניכים יקרים שלי! כמעט כולכם בשלב ההקפות, טאקט קצר לפני סולו, ואני מייחל לנפילת האסימון שתאפשר לכם להמשיך בסילבוס.

אתמקד בשלב ההגעה לפיינל וממנו עד הנגיעה. פיינל 29 ו 11 מעט שונים בנתוני ההתחלה ולכן אתן את הדגשים הכלליים ולאחר מכן את ההבדלים ביניהם.

במהלך ההנמכה בצלע בסיס עלינו לסרוק את הנתונים הבאים בצורה מחזורית – מסלול דרך חלון הצד, גובה, מהירות, מסלול….
רצוי להוריד מדפים ל 20 במהירות 70-75. את הפנייה לפיינל מבצעים כאשר המסלול כמעט בניצב אך עדיין מאפשר לנו לבצע פנייה בהטייה נורמלית מבלי לבצע אוברטרן, ומבלי לאבד את קו הראייה למסלול בגלל הסתרת הכנף.

רצוי להיות בגובה 600 רגל בתחילת הפיינל, עבור מסלול 29 בגובה 550.

יש לקבוע נקודות ציון בעת הפניות כדי לתחקר להקפה הבאה ולתקן אוברשוטים / אנדרשוטים.

יש מעט להוריד את האף בפנייה לפיינל, אך לא לצלול, חשוב מאוד לשמור מהירות 65 או מעט יותר ולא לרדת ל 60.

מרגע הפנייה לפיינל יש לבצע סריקה מחזורית של : ציר מסלול, קו גלישה, מצב אף ומהירות 65. תיקונים לשלושת נתונים אלה יש לבצע מיידית ולא להסס, אחרת הגישה לא תהיה מיוצבת ועליכם לבטל אותה.

תיקונים לציר – יש לבצע תיקון חזרה לציר ועם ההגעה לציר יש להוציא חצי תיקון כדי לשמור את הציר עד הנחיתה.

תיקונים לגובה – יש לבצע תיקון לגובה באמצעות המנוע ולא באמצעות מצב האף

תיקונים למהירות – יש לבצע תיקון למהירות באמצעות מצב האף. כדי לשמור על המהירות לאורך כל הפיינל רצוי לקבע מצב אף נמוך ובתיקוני מנוע לנטרל את ההשפעה של התיקונים על האף. כלומר, כשנותנים כח – לא לתת לאף לעלות ולהיפך.

מהו פוטנציאל?

זוהי האנרגיה שיש למטוס והיא יכולה להגיע מגובה (אנרגיה פוטנציאלית) או ממהירות (אנרגיה קינטית). כל תוספת מנוע מוסיפה למטוס אנרגיה (אנרגיה כימית) שאפשר לבטא ע"י גובה או ע"י מהירות. אם לדוגמה נוסיף כח בטיסה ישרה ואופקית ונשמור על הגובה – המהירות תעלה וכך האנרגיה של המטוס תעלה.   אם נשאיר כח מנוע קבוע בטיסה ישרה ואופקית, ונמשוך את ההגה עד שהמטוס יטפס 100 רגל, אז בהכרח המהירות תרד. אין מתנות חינם. למעשה ניתן להמיר את האנרגיה של המטוס מאנרגיה פוטנציאלית לאנרגיה קינטית ולהיפך, ואם האנרגיה אינה מספיקה ניתן להוסיף באמצעות מנוע.

לעניין, המטוס בפיינל ואנחנו שואלים את עצמנו, האם אנחנו גבוהים או נמוכים? התשובה תהיה חד משמעית רק אם אנחנו במהירות הרצוייה 65. אם אנחנו נמוכים אך ב 80 קשר, יש באפשרותנו להרים את האף ולחזור לנתיב הגלישה הרצוי. אם אנחנו גבוהים ואיטיים – ניתן להוריד את האף ולחזור לגובה ולמהירות. כלומר, התיקון חייב להתבצע כאשר לפחות נתון אחד נשמר – קו גלישה או מהירות.

המסקנה היא שאם אנחנו נמוכים אנחנו חייבים לשאול גם מה המהירות שלנו. אם היא גבוהה – מרימים את האף, או היא נמוכה אז מוסיפים כח ומורידים מעט את האף.

אם אנחנו גבוהים כנ"ל. אבל… יש לנו כמה אפשרויות לתקן גובה:

1.     הורדת כח דבר ראשון!

2.     הורדת מדפים מוקדמת

3.     אחרי שירדו המדפים – הורדת האף. הדבר הזה יגרום להוספת גרר ובכך להריסת הפוטנציאל.

לפעמים כל הפעולות האלה לא תעזורנה ויהיה עלינו ללכת סביב.

שלב ההצפה

הדבר מתחלק ל 2:

1.     שבירת גלישה – זהו ה"ריסון" הראשוני של ההנמכה שביצענו עד לשלב שאנחנו כמעט מעל המסלול. מורידים את הכח לסרק (ומוודאים), מושכים מעט את ההגה ומתקרבים למסלול בהדרגה.

2.     הצפה – כעת אנחנו מעל המסלול. צריך לאפשר למטוס להתקרב למסלול אך יחד עם זאת לא לגעת בו, לשמור על הגובה בקרבת המסלול. הדבר מתבצע בתגובות קצרות ומהירות להתנהגות המטוס. בשלב זה אנחנו עוזבים את מכשירי המטוס ומביטים רחוק לקצה השני של המסלול, אפשר לפזול בקטנה לצד שמאל כדי להעריך את הגובה שלנו מהמסלול. על כל שקיעה של המטוס אנחנו מגיבים במשיכת ההגה. המשיכה צריכה להיות מידתית כמידת השקיעה. משיכה חזקה מדי תרים לנו את האף ותחזיר אותנו לגובה – לא רצוי. משיכה קלה מדי לגרום לנגיעה מוקדמת במסלול ואפשרות לקנגרו.
אם עשינו הכל נכון, בהדרגה המסלול שלפנים יתחיל להיעלם ונראה רק את מכסה המנוע. זה מצב רצוי וזה סימן שהמטוס איטי מספיק בשביל לגעת.

המטוס מתנהג אחרת במהירות גבוהה לעומת מהירות נמוכה. במהירות גבוהה המטוס מגיב היטב לתנועות ההגאים לעומת התגובה במהירות איטית. משיכת ההגה בזמן שבירת הגלישה אינה כמו בשלב ההצפה. בשלב שבירת הגלישה המהירות של המטוס גבוהה משמעותית מההצפה וזה מתבטא בתגובות שלו. המטוס ירים אף מהר יותר ולכן אנחנו צריכים לעשות תנועות חדות וקצרות ולא למשוך בחוזקה. ככל שהמהירות קטנה, התנועות צריכות להיות יותר ויותר ארוכות כי למטוס כבר אין מהירות והוא מגיב בעצלתיים. זוכרים את שיעור הקטנת מהירות?

טיפים:

חשוב להמשיך ולהטיס את המטוס עד לפינוי המסלול, לא לחשוב "בוא נגמור עם זה" כי זה ייגמר לא טוב.

תנועות הרגליים בריצת ההמראה או הנחיתה צריכות להיות ממש ברמה של נגיעות. עקבים על הקרקע. אם המטוס נזרק מצד לצד יש להקפיא מצב רגליים תוך תקיעת העקבים ותיקונים עדינים מאוד עם כריות הרגליים. במקרה הצורך – הולכים סביב.

אם ביצענו בלון – יש להקפיא מצב אף, אך יש להמשיך ולהטיס את המטוס בשאר המישורים. מהירות המטוס תקטן במהירות ועלינו להיות מוכנים לשקיעה חזקה – לרסן אותה באמצעות משיכה לפני הנגיעה.

תנועות ההגאים והמנוע בפיינל צריכות להיות קצרות, חדות והחלטיות. אם יש רוח משבית על אחת כמה וכמה. העבודה העיקרית תהיה ליישר את הכנפיים ולגעת עם כנפיים מאוזנות.

עם ההתקרבות לקרקע קיים "מפל רוח" שגורם לנפילה קטנה של האף. בשילוב עם סגירת המנוע – יש להיות מוכנים שהאף ינטה ליפול. כדאי להיות עם כח מנוע בפיינל קצר עד לוודאות שבסגירת הכח נגיע למסלול.

במהלך הפיינל לכל מקום שמסתכלים – חוזרים למד המהירות. אם נשמור על מצב אף קבוע נמוך, אין סיבה שהמהירות תרד.

ללכת סביב אפשר בכל שלב ובכל מצב, גם אם אנחנו יודעים שהמטוס ייגע בקרקע. חשוב מאוד לשמור על אף נמוך ולהתנגד לרצון שלו להרים את האף, להעיף מבט על המהירות ולא לתת לה לרדת! הרמת דרגה אחת של מדפים (ולא יותר!!!) תעזור לו להאיץ ולטפס. הרבה אנשים קיפחו את חיים בהזדקרות לא רצוייה במהלך הליכה סביב. זכרו – המנוע משפיע חזק על מצב האף + קיזוז שכבר היה למצב אף גבוה. התנגדו לו!!

מוזמנים להגיב, לשאול ולהעיר

בהצלחה!